האינסטינקטים הטבעיים של הסוס

האינסטינקטים הטבעיים של הסוס

הכרתם של האינסטינקטים הטבעיים של הסוס מסייעת לנו בהבנת צורת החשיבה של בעל חיים זה, ובכך מהווה בסיס לבניית התקשורת הנכונה בינינו…

על מנת להבין את צוקת החשיבה של הסוס, עלינו להבין מהו מקומו של הסוס בטבע ומהם רצונותיו הטבעיים. בשרשרת המזון הסוס נמנה עם קבוצת בעליי החיים הנטרפים, בדיוק כמו הצבאים, היעלים, הזברות וכדומה…

האינסטינקטים הטבעיים של הסוס מהווים אבני דרך לבניית התקשורת בין המאמן לסוסו. אינסטינקטים הללו מנחים אותנו במהלך האילוף ובהתמודדות עם בעיות שנוצרות או עלולות להיווצר במהלך האילוף.

העדר – הסוס הוא בעל חיים החי בעדר. בכל עדר סוסים ישנה סוסה אשר קובעת היכן עליהם לרעות, ומתי עליהם לעבור הלאה. הסוסה הזאת נקראת ‘אלפה’. תפקידו של הזכר בעדר – להגן על הקבוצה ולשמור על הטריטוריה מפני עדרים אחרים. הסוס תמיד ירגיש בנוח בקרב העדר ויימשך אליו כמו מגנט. יתרונו של העדר בהגנה על עצמו – מספר זוגות עיניים עדיף על זוג אחד. ברגע שאחד מהפרטים בעדר מזהה סכנה ופותח במנוסה, על העדר, בתגובה אוטומטית, ינוס עמו מבלי להסס.. באפקט העדר משתמשים במהלך העבודה, במיוחד ביציאות ראשונות עם סייח לשטח.

בריחה – האפשרות הראשונה שהסוס מעלה בדעתו בכל מצב של לחץ אשר מופעל עליו, היא הבריחה. אינסטינקט חשוב, אשר עוזר לסוס לשרוד בטבע. הבריחה מפני לחץ היא אחד הכלים שמסייעים לנו להכניס את הסוס למסגרת ולהגיב לעזרי הרכיבה החלק מהשלב הראשון של תפיסת הסוס בראשיית בית. מאמן טוב הוא מי שיודע לתזמן מתי להפעיל לחץ, כמה לחץ עליו להפעיל ומתי לשחרר את הלחץ.

תקיפה – התקיפה היא הדרך של הסוס להתמודד בשני מצבים – כחלק מהעדר, כאשר סוס אחר נכנס למרחב הפרטי ומפריע או גורם אי נוחות לסוס התוקף , התקיפה תתבטא תחילה ב’איום’ – הצמדת האוזניים לאחור, ולאחר מכן בבעיטה ברגל האחורית או בנשיכה. התקיפה עשויה להיות מכוונת גם לבעל חיים אחר ולעיתים גם לבני אדם.
המצב השני לתקיפה יבוא לידי ביטוי, כאשר אין לסוס דרך אחרת לנוס – הסוס נלחץ לפינה והדרך היחידה שנותר להתמודד עם הלחץ זו תקיפה. אמצעי נוסף לתקיפה מעבר לנשיכה ובעיטה, הוא בעיטה עם הרגל הקדמית. בעיטה זו אופיינית בעיקר בקרב הזכרים הלא מסורסים. על אינסטינקט התקיפה יש להתגבר ולנטרל מבלי להרפות.

מין – אינסטינקט המין מפותח בעיקר אצל סכרים שלא סורסו. הדרך הלתמודד עם זכר שאינו מסורס דורשת מקצועיות רבה, עקשנות ועקביות. סוס שאינו מסורס שומר על גאוותו ומיקומו בטבע, וברוב המקרים מתנגד בתוקף לקבל מרות.

מזון – גרגרנות היא חלק מטבעו של הסוס. אילו רק ניתן לו – אכילת המזון הייתה מתפרסת אצלו במשך רוב שעות היום. בניית התקשורת עם הסוס אינה מושתתת על פינוקי מזון, כפי שמאלפים כלבי ים.. איך לעיתים, נוכחות של מזון מרגיעה ומסיחה את דעתו לטובתנו. במהלך פיתוח התקשורת עם הסוס והרכיבה אנו משתמשים לא מעט במזון כאמצעי להרגשת נינוחות ושלווה בקרב הסוס.

שייכות – כחלק מהביות של הסוסים התפתח האינסטינק הקושר אותם לשטח שבו הם מתגוררים ומרגישים בו ביטחון. השטח הזה, בדרך כלל, הוא האורווה. אם הסוסים חיים במרעה, סביר להניח שם יימשכו לנקודת המים או למקום בו נותנים להם תוספי מזון. אינסטינקט זה יבוא לידי ביטוי ביציאה משטח האורווה (או החווה) ובחזרה אליו. רוכבים רבים נתקלים בבעיות על בסיס אינסטינקט זה.

מאמר זה נלקח מתוך הספר “צעדים ראשונים” של ניצן פלג

הרשמה לניוזלטר